כשהקראש שלי איתי בכיתה

29.11.15 / 13:18

אחד מהדברים שקשה לאדם להסתיר- הרגשות שלו. להיות דלוקים על מישהו בסתר, יכול להיות מאוד מביך- במיוחד אם הוא\היא איתנו המון שעות ביום. איך להתמודד עם הקראש מהכיתה?

להפוך לידידים-

יש פעמים שאנחנו נדלקים על מישהו ואפילו לא מכירים אותו מספיק. אם נתקרב אלייהם מספיק, אולי בכלל נגלה שהם ידידים ממש טובים והרגשות היו ילדותיים לגמרי (מראה חיצוני יכול להטעות או הדמיון שלנו שמתפרע). להכיר בן אדם כמו שצריך ולהפוך אותו לידיד קרוב יכול להעלים את המבוכה.

לבדוק את השטח-

אולי אין מקום למבוכה, אולי הוא או היא גם בעניין שלנו? תגששו לאט לאט, תשבו לידם בשיעור, תתכתבו איתם במלא הומור ותבדקו אם יש מקום לרגשות הדדים.

שלחו חברים למשימה סודית-

נכון שזה נשמע קצת ילדותי, אבל חברים יכולים לעזור לבדוק את המצב ולהפסיק את המבוכה. עדיף לדעת אם זה כן או לא מאשר לתהות. כשאנחנו בטוחים במצב ובמה אנחנו עושים על מנת להתמודד איתו, זה עוזר לנו מאוד.

לא ליפול לפדיחות-

הסתכלנו עלייו והוא הסתכל בחזרה, הלחיים האדימו מהר ואכלנו פדיחה עם עצמנו. אל תגזימו, יכול להיות שהצד השני אפילו לא שם לב ואנחנו קשים מדי עם עצמנו.

תשקיעו ותנסו להתקרב-

מה רע בלהשקיע בלבוש מיוחד או לנסות לבדוק אם יש לכם תחביבים משותפים ולהתחבר? יכול לצאת מזה לגמרי סיפור אהבה.

נצלו את היתרונות-

אתם לומדים עם הקראש שלכם בכיתה. זה אומר שיש לכם לפחות 6-8 שעות משותפות ביום. זה המון זמן על מנת לנסות ולהכיר את כל הצדדים שלהם, לראות מאיזה צד אתם יכולים להתחבר אלייהם וכמה הם באמת בשבילכם.

נטרלו את החברים-

בנים: תבקשו מהחברים שלכם לא לצחקק ולזרוק בדיחות סתומות כשהיא עוברת, זה בטוח לא יעזור.

בנות: תגידו לחברות שלכם לשמור את החיוכים המביכים לזמן שאתן לבד. והוא לא שם.

והכי חשוב,

אזרו אומץ ותראו- אולי יכול לצאת מזה משהו.

רומן נעורים זה אחד הדברים המרגשים ביותר.