לפעמים חלומות מתגשמים

דווקא בגמר גביע הטוטו, בו שיחקו הפועל אשקלון מול מועדון ספורט אשדוד, משחק שהיה אמור לספק איזה שהוא עניין ולו רק בגלל העובדה שמדובר בדרבי איזורי של השכנות, מצפים לקצת כדורגל ולא למשחק כדורגל שדמה אתמול למשחק שכונתי יותר, בלי הרבה מחשבה אבל עם הרבה לחץ. למה, מה קרה?.

והאבל כאן הוא גדול. משחק חד פעמי ואין אפשרות לתיקונים במשחק אחר. נגעת, ניצחת הרווחת.

זה מה שעשתה הפועל אשקלון ולראות אוהדים אשקלונים שמחים גם זה משהו, אחרי הצרות שיש להם בליגה. 

יש משהו שמח במשחקים מהסוג הזה  גם אם ראינו משחק חלש בסוף אתה יוצא מחוייך מהמשחק.

הקהל האשקלוני ראוי לתשואות וגם אם ראה משחק ברמה של ליגה ב', המשיך לעודד כי המטרה ידועה מראש וזה לא רק לנצח "בדרבי" באיזורי אלא גם להביא גביע שישי במסגרת גביע הטוטו והוא בא, עם טרגדיה אישדית של שוער אשדוד, משפטי, שעזר לכדור שבעט עידן שריקי לקורת השער ומשם לגבו של משפטי וזהו ועוד בדקה קריטית, הדקה ה -90 למשחק. כל השאר הסטוריה. עכשיו נותר לקוות שאבי נמני (נכח במשחק) ותומך בשיטת משחק של 4-3-3, יבהיר גם למאמן שאם רוצים לנצח משחקים גם בחוץ צריך לשחק אחרת ולא שיש לי ספק שהמערף אתמול היה על דעתו. אה, יש מאמן אבל עליו עדיין לא נאמראו כל המילים, אבל ביום שמח לא דורכים על בעיות.