משרד החינוך הודיע היום כי המשורר, ארז ביטון, הוא הזוכה בפרס ישראל בתחום השירה העברית. בנימוקי ועדת פרס נכתב כי ביטון הוא "משורר מרכזי ומקור השראה בולט במסורת השירה הישראלית". כן נכתב בנימוקי ועדת הפרס כי "חמשת ספרי השירה שפרסם, בהם "מנחה מרוקאית" (1976) ו"נופים חבושי עיניים" (2013) הם מופת של התמודדות אמיצה, רגישה ומעמיקה עם טווח רחב של חוויות אישיות וקיבוציות, שבמרכזן כאבי ההגירה, חבלי ההשתרשות בארץ וכינונה מחדש של הזהות המזרחית-ישראלית"
עוד הוסיפו חברי הוועדה: "ביצירתו הפיוטית רבת היופי, ולא פחות מכך ביסודו ובעריכתו של כתב העת 'הפיריון', פרץ ארז ביטון את הדרך לרבים, וקולו החם והחכם הוא מן הנוכחיות העמוקות והמשפיעות ביותר בתרבותנו". ארז ביטון נולד בשנת 1942 באלג'יריה. הוא עלה לארץ בגיל 6 עם משפחתו בשנת 1948. הוא הגיע עם המשפחה לרעננה ומשם ללוד. בגיל 11 איבד את ראייתו בתאונה.
ההתמודדות עם העיוורון באה לידי ביטוי גם בשירה שהוא כותב. בספרו האחרון "נופים חבושי עיניים", שיצא בשנת 2013, באה לביטוי שירת העיוורון הייחודית שלו. פרסום שני ספריו הראשונים "מנחה מרוקאית" ו"ספר הנענע" נחשבים כציון דרך בשירה העברית. ביטון היה המשורר הראשון שנתן ביטוי, כבר בשנות ה-70, לכאב הדור השני של העלייה מארצות המזרח.שיריו של, ארז ביטון, היוו השראה עבור משוררים צעירים ואף תורגמו ל-15 שפות בארץ ובחו"ל.
שירו "זוהרה אלפסיה" נכתב בעקבות מפגש שלו כעובד סוציאלי עם הזמרת זוהרה אלפסיה כנזקקת סעד בשכונת עתיקות ג' באשקלון. התרשם מאוד מגורלה וכתב עליה שיר הנלמד היום גם בבתי הספר. בשנותיה האחרונות התגוררה בבית אבות. אלפסיה הוזמנה לחגיגות רבות של העדה המרוקאית בישראל והיו לה בארץ קרובי משפחה רבים. בבואו לישראל הזמר והמלחין סמי אל מע'ריבי אירגן מסיבה לכבודה. זוהרה נפטרה בשנת
1994 ונקברה באשקלון.