למה המחאה החברתית תכשל ומה היא תשיג

זה התחיל במחאה די ממוקדת על מחירי הקוטג, המשיך במחירי הדיור ואז זה התפוצץ לעשרות מחאות שנדמה שלכול אחת יש מטרה אחרת. אפילו באשקלון נולדה מחאה . קצת מבוימת קצת מטעם אבל בכול זאת 7 אוהלים (זהים לחלוטין). נדמה שאין קשר בין המחאות השונות חוץ מאי נחת כוללת (סדר חברתי חדש). אבל כשבוחנים את הדרישות כולם ואת החוט המקשר בניהם אי אפשר אלה להסיק שההספד על השמאל היה מוקדם מידי.

.

השמאל הישראלי הרג את עצמו לדעת בתמיכה התאבדותית חסרת הגיון בתהליך השלום. ככול שהתברר שאין באמת עם מי לעשות שלום, לא בגלל שאין שם מי שרוצה אלה שאין שם מי שיחליט, כך הפך השמאל הישראלי להזוי יותר ומנותק מהמציאות. כך מרץ נעלמה ומפלגת העבודה הפכה למקרוסקופית מפוצלת.

אבל החטא האמיתי של השמאל הישראלי היה שהם בעצם הפסיקו להיות שמאל והפכו להיות פציפיסטים (שלומניקים) . ההגדרה שמאל פוליטי נולדה באנגליה שם הסוציאל דמוקרטים מוקמו בצד שמאל של הפרלמנט לעומת השמרנים (קפיטליסטים ליברלים) שמוקמו בצד ימין. ההבדל בניהם לא היה האם האמינו בשלום אלה הבדל בתפיסה החברתית כלכלית.

השמאל המודרני נולד בגרמניה והתפתח בצרפת ובריטניה דגל בצדק חברתי, בטחון כלכלי לכולם חינוך ראוי לכולם, תנאי עבודה הולמים, פנסיות, שכר הוגן, דיור ציבורי. זכות ההתאגדות לפעלים, מוצרי יסוד לכולם. אם זה נשמע לכם מוכר זה בגלל שזה בדיוק מה שהמחאה החברתית הנוכחית דורשת.

ישראל נולדה כמדינה סוציאליסטית. כול כך סוציאליסטית שהייתה קרובה לסטייה המפלצתית של הסוציליזים: הקומוניזם. לא במקרה ברית המועצות תמכה בישראל בהצבעה באו"מ על קום המדינה .

.

הבעיה עם שלטון סוציאליסטי כפי שהיה במדינת ישראל שהוא מרכז בידי המדינה את כול העוצמה. האזרח הופך להיות תלוי בפקידים כדי לקבל כול דבר. כך נוצר כאן הפנקס האדום. הפרוטקציה ,פתקים ושלנו ושלהם ומקורבים וכאלו שלא. והסתדרות עובדים שהפכה למעסיק הגדול במדינה.

.

אגב השלטון הסוצליסטי היה די ימני בדעות הפוליטיות שלו. להזכירכם מפלגת העבודה ושמעון פרס התחילו את מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון.

.

בסוף הציבור מאס בשלטון הכוחני והמושחת הזה. הימין עלה לשלטון והחל להפוך את המדינה למדינה קפיטליסטית. המהפך הושלם מדינת ישראל היא מהמדינות הקפיטליסטיות ביותר בעולם. אצלנו מפריטים הכול אם צריך וגם אם לא אם זה כדאי כלכלית אבל גם כאשר לא.

.

מפלגות השמאל כול כך נבהלו מנפילתם מהשלטון עד שנטשו לחלוטין את התורה החברתית שעליה קמו. ודבקו במדיניות ההזיה השלומניקית. ובאמת היום אף אחד לא יכול לחשוב על ברק או ביילין כמנהיגי פועלים הם אפילו לא מכירים את המילה.

.

ואז קם חלק מהציבור וכאילו ממציא את הגלגל ודורש סדר חברתי חדש. אז זה נשמע טוב ומשכנע אבל כדאי לזכור שני דברים חשובים.

האחד שהיינו כבר בסדר החברתי ההוא וזה לא מצא חן בעינינו .אז לפני שהופכים הכול כדאי לחשוב מה כדאי לשמר ומה כדאי לשנות וגם אם משנים אז במידה.

והשני שלמרות הרעש הגדול ולמרות שנדמה שזה סוחף את כולם אנחנו עדיין מדברים על מיעוט. מיעוט גדול אבל מיעוט. וככול שיתברר לאן באמת המחאה הזו לוקחת אותנו פחות ופחות אנשים יתמכו בה.

אז השמאל מת .אבל אין ואקום בסוף במקומו קם שמאל חדש בריא יותר רענן יותר . הנטייה של משטרים היא ללכת לקצה מידי פעם הציבור צריך להחזיר אותו משם

.

הנה לכם 500 מלים ואפילו לא הזכרתי את בני וקנין פעם אחת