הנהלת האתר
19.07.12 / 08:30
די נמאס, סופית אבל. די נמאס כבר מלקבל מכות ולשתוק להיות תלויים בהם, לתכנן תוכניות ולזכור היטב שלפני
די נמאס, סופית אבל. די נמאס כבר מלקבל מכות ולשתוק להיות תלויים בהם, לתכנן תוכניות ולזכור היטב שלפני כל אירוע חשוב צריך לברר אם האדמה לא רותחת. את האמת באמת באמת נמאס, תחשבו על זה, שנת צהריים אחרי יום קשה מהעבודה פתאום אווווווו (אזעקה עולה ויורדת), לרוץ בקצב מסחרר לעבר המקלט, די למי יש כוח יותר?
[caption id="attachment_19441" align="alignright" width="282"]
יוני סבג, איך כוכב נופל?[/caption] עכשיו שקט, כולם עסוקים בשגרת היום ובחום המעצבן הזה וברדיפה אחרי ההמצאה הגדולה בהיסטוריה, המזגן. אבל עכשיו שקט..איזה כייף אה? אבל פתאום יכול לקום בבוקר איזה רוצח עצבני שכנראה לא נרדם בלילה אז הוא כועס וישר יחליט ללכת ליער, יער כזה מלא עצים שבו יש את כל המשחקים שהוא אוהב, גן השעשועים הפרטי שלו, לבנות להרכיב ושלוח אלינו מתנה קטנה, משהו שמפר את השלווה שאנחנו כל כך אוהבים, טיל, אבל את האמת בואו נודה הטיל זה לא הפחד, הפחד זו האזעקה, החלום שלי לדעת מי הגאון שהלחין את הרעש הזה, זה הרעש שיכול להוציא אותנו בשנייה אחת מכל עיסוק ולו הכי חשוב שיש. אם נסתכל שנים אחורה תמיד היום הפסקות אש ותמיד שכחנו שעד לפני כמה ימים עפו מעל ראשנו טילים, אז עכשיו יש שקט אבל לצערי זה לא השקט שלפני הסערה ולא השקט שאחרי הסערה זה השקט שבדיוק הם אוספים טילים וחומרים ומלא מלא הפתעות ואז כשהם מגיעים למלאי שאפשר להתחיל מלחמה אז הם שולחים וברגע שנגמר להם אז יש שקט, באמת שנמאס, כי אני בשבילי זה לא שקט, כי בכל רגע יכולה לבוא האזעקה. נמאס לי ואם לא בארץ אז בעולם... במקרה בת זוגתי היית לפני כשבוע בבולגריה, בדיוק שם באותו מקום שבה אירע הפיגוע, את האמת ניסתי לדמיין אם היא היית שם עכשיו ולא לפני שבוע, נראה לי שהייתי מת באותן שניות, אז אני רק יכול לתאר מה עוברים ההורים המסכנים האלו ששלחו את ילדיהם הצעירים לטיול נחמד בבולגריה. מה? מה יהיה? עד לאן? כל מקום בעולם הופך למסוכן, פשוט אי אפשר לטייל בעולם, אי אפשר לנוח בשקט, וגם אי אפשר לחיות ככה. אל תיהנו מהשקט הזה כי בדיוק עכשיו יכול להיות שהרוצח בדרך לגן השעשועים שלו כי הוא אוהב שאנחנו רוקדים מחול לרקע הפסקול של סרט המלחמה שלא נגמר, האזעקה. סוף שבוע שקט (עלק)
