"חצי הכוס המלאה"

לפני כחודשיים קיבלתי הצעה, להיות עוזר של אחת מהנשים היותר משפיעות בתחום התרבות והתאטרון באשקלון, הבמאית חני אלימלך הרצל וכמובן בלי לחושב פעמיים עניתי בחיוב ויצאנו אל הדרך.

העבודה הייתה עם קבוצת שחקנים שיש בניהם כימיה ואינטראקציה שלא ראיתי כמעט באף קבוצה של שחקנים, רק לידע כללי, הקבוצה שיש  בעלת האגו הגבוהה ביותר  זו קבוצת השחקנים.

ההצגה נקראת " חצי הכוס המלאה" הצגה לילדים, אני, שרציתי סוף סוף להתחיל לעבוד בתור עוזר בימאי על הצגה דרמתית למבוגרים קצת התבאסתי אם לומר את האמת, מה עכשיו הצגת ילדים? אבל זאת ההצגה וזה מה יש.

התחילו החזרות והתחילו גם ההנאות, הנאות התאטרון, אין בשום מקום בעולם דבר כזה, זה קיים רק בתאטרון, התשוקה לבמה, הרצון להצליח בתפקיד וכמובן הדובדבן שבקצפת רעש מחיאות הכפיים, רעש כזה מרעיד לי  את הגוף ולגרום לנשמה שלי להתגלגל, בדיוק לשם כיוונו כולם, הצגה מוצלחת שיגרמו לילדים ליהנות ולהבין את המסר שקיים בהצגה.

באחת החזרות התעמקתי בהצגה, נסתי להקשיב לשחקנים ופשוט הבנתי שאולי זאת הצגה לילדים אבל זאת הצגה עם מסר לחיים.

"חצי הכוס מלאה" הצגה שמדברת על איך להסתכל תמיד על הדבר החיובי, על הטוב, על הקיים ולאמין שגם אם עכשיו רע מחר הוא יום חדש.

סיפור ההצגה הוא על כוסות, כוסות שתייה שמדברות, אבל יש כוס אחת, כוס מאוד עצובה בגלל איך שהיא ניראת, הכוס היא לא הכי יפה וגם ממש לא כוס מקושטת לעומת הכוסות האחרות, אבל הכוס הזאת חושבת שהכל זה במראה החיצוני ורק מה שבחוץ קובע, היא שכחה את מה שיש בפנים, את הדברים הטובים שקיימים בה, ולבסוף הכוס מבינה שהיא לעצמה מיוחדת וכל אחד בעולם הוא מיוחד בפני עצמו, ולא צריך את כל מה שקורה בחוץ, הכי חשוב זה מה יש בפנים, היופי הפנימי קובע, לפעמים רואים אדם נוהג על מכונית נוצצת לבוש בבגדים של נסיך והוא בכלל עצוב וכבוי מבפנים, לא כל הנוצץ זהב.

כמה פעמים במהלך חיי שפטתי אנשים לפי החיצוניות שלהם ובדיעבד אחרי שעבר הרבה זמן שמעתי מה הם עברו, באותם הרגעים הרגשתי צביטה בלב, למה הסתכלתי על החיצוניות וישר שפטתי? בגלל זה אחת המידות היותר קשות שיש זה "כף זכות" תמיד לשפוט אדם אחר לטובה, גם אם באותו הרגע זה נראה הכי לא טוב אבל אלוקים יודע מה האדם הזה עבר.

בסוף ההצגה כולם הופכים להיות חברים והכל בא על מקומו בשלום כמו שאומר הכתוב, אבל כשהצגה מסתיימת אנחנו חוזרים לחיים האמיתיים,  איך כל אחד משנה את הגישה שלו כלפי אדם אחר.

לשפוט אדם לכף זכות, זה אחד הדברים הקשים שיש אבל ברגע שעובדים על המידה הזאת ומצליחים כמה פעמים להבין להקשיב ולהפנים אז המידה נחקקת באדם.

הלוואי ואהיה  אחד השחקנים בהצגה הזאת, אבל בהצגה האמיתית של החיים.

סוף שבוע רגוע.