גל חזיזה
01.10.14 / 09:07
גל חזיזה , נפגש באופו אישי עם המכה החדשה שבאה על העיר יום שישי לקראת שבת, אוירה מיוחדת
גל חזיזה , נפגש באופו אישי עם המכה החדשה שבאה על העיר
יום שישי לקראת שבת, אוירה מיוחדת באוויר, מחליף את בגדי העבודה בבגדי השבת, בוחר את הבגדים הטובים ביותר, מתקלח ומתגלח ומקבל בשמחה את יום השבת. הולך לבית הכנסת שומע את המזמורים ילדיי סביבי, צועד לבית שמח ומאושר ורגע לפני שנכנס לפתח ביתי אני מריח ריח מוזר מכיוון הנעל, כן שוב דרכתי על צואת כלבים, אני לא רוצה לספר לכם איזה בעסה זה, רגע לפני שאני מחבק את בני משפחתי שמצפים לי כאשר אני חוזר מבית הכנסת, להתעסק במחשבה איך אני עכשיו מוריד את החרא מהנעל.
לצערי, באשקלון תרבות החרבון בכל פינה, ולא רק בתחום צואת הכלבים, היא נפוצה. תושבים שאען להם שמץ של בושה, מוציאים את הכלבים לטיול ופשוט נותנים להם לחרבן כך באמצע המדרכה וזה נראה להם הכי טבעי, אפילו המחשבה לזוז טיפה הצידה ולתת לכלב לעשות את הצואה בחלק החולי. לא עולה בראשם לאסוף את הצואה? זה נשמע בכלל מדע בדיוני. אולי בכל שנותי י בעיר בה נולדתי לפני 38 שנים, ראיתי פעם או פעמיים שמישהו טורח לאסוף את הצואה. בשביל תושב אשקלון לאסוף את צואת הכלבים היא "השפלה" שלא הולמת למעמד "האשקלוני". המשימה ללכת ברחוב דומה לניווט בשדה מוקשים, מוקש במדרכה, מוקש בשטחים הציבוריים ולהגיע הביתה ללא "פציעה", היא משימה שהפכה להיות למשימה בלתי אפשרית. אני לא מאשים רק את האזרחים, מדובר בתרבות וחינוך, אם הורה מרשה לילד שלו לזרוק עטיפה על הרצפה או לפצח גרעינים ברחוב אז למה יש לצפות?. מצד שני העירייה לא אוכפת את החוק והתוצאה "מסריחה", המצב הגיע עד כדי כך שאזרחים פשוט מצלמים את בעלי הכלבים שלא אוספים את הצואה ומפרסמים במודעות. אפילו אני ששונא את שיטת הקנסות כבר התייאשתי ומצידי ש -730 שקלים הם סכום שיגרום לכל בעל כלב לחשוב טוב האם כדאי לו לאסוף. חזות העיר מעידה על תושביה. עד שלא נדאג לניקיון העיר לא יעזרו גם מאות מיליוני שקלים של השקעה בעיר, כי דרך ארץ וחינוך קדמה לפרנסה ולקדמה.
