|
אשקלון היא עיר תרבותית? אני בספק...
יש בעירנו בניין יפה בארכיטקטורה מיוחדת, אשר נקרא "היכל התרבות",
אשקלון היא עיר תרבותית? אני בספק...
יש בעירנו בניין יפה בארכיטקטורה מיוחדת, אשר נקרא "היכל התרבות", מדי פעם מתקיימים אירועים תרבותיים ברמה די גבוהה ובז'נרי האומנות שונים, כבר יותר מעשור פועל בהיכל התרבות מנוי מוזיקלי בשם "קלאסי כייף" ובמסגרתו אנשי אמנות ברמה בינלאומית מופעים באשקלון הצגות מצויינות, אבל מה שמדאיג, במשך שנים גיל ממוצע של מבקרי האולם הולך ומזדקן ביום חמישי שעבר נכחתי בהיכל התרבות - בקונצרט שברמה אמנותית גבוהה במיוחד. ארבעה מוסיקאים הציגו לנו את התוכנית המורכבת מיצירות של המלחינים הגדולים, ביניהם: שופן, ריכרד שטראוס, יוהן שטראוס, שוברט, ביזה, רחמנינוב, בטהובן, דה פאיה, פוצ'יני, אופנבך, צ'ייקובסקי. כאיש המרכזי, וגם כמוביל במופע המוזיקלי המדהים הזה היה גיל שוחט.
אניני הטעם האמיתי של מוסיקה כששומעים את השם הזה, פתאום נרעדים - הנה זה אותו גיל, הילד הפלא הישראלי, שנחשב להיות פעם דומה למוצרט, שבגיל 12 ניגן בהצלחה רבה את יצירותיו. היצירה התזמורתית הראשונה שלו הוזמנה על ידי התזמורת הקאמרית הישראלית כאשר היה בן 18.
[caption id="attachment_9215" align="alignright" width="120" caption="ולדימיר סנדלר"] [/caption]
לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה למוסיקה בתל אביב, המשיך ללימודי תואר שלישי באקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ברומא ובאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. הים גיל שוחט בן 37 - אחד המוזיקאים המפורסמים ביותר בעולם. שוחט הלחין עד כה 9 סימפוניות, 12 קונצ'רטי לכלי סולו ותזמורת, 4 אופרות, ויותר מ- 50 יצירות קאמריות ויצירות לכלי סולו. את רוב יצירותיו הוא מוציא לאור בהוצאת "ריקורדי" באיטליה, בה החל את דרכו כצעיר המלחינים בהיסטוריית ההוצאה, או בהוצאה לאור אשר הקים בעצמו ונושאת את שמו. הקונצ'רטו השני שלו לפסנתר בנגינתו, והתזמור שלו לפרלודים של דביסי יצאו לאור בתקליטור. בנוסף לפועלו כמלחין מופיע שוחט כפסנתרן וכמנצח. כפסנתרן הופיע כסולן עם התזמורות הישראליות וכן עם תזמורות שונות בחו"ל, ובמאות רסיטלים ברחבי אירופה, ארצות הברית ובישראל. לגיל שוחט הוענק סימן נייט של הרפובליקה הצרפתית. בשנת 2010 העלתה האופרה הישראלית החדשה את האופרה שלו "הילד חולם" - לפי מחזה של חנוך לוין.
בקונצרט שמענו גם כמה אריות מתוך אופרות של גיל שוחט עצמו. בנוסף לגיל בהופעה השתתפו: הפסנתרן הצעיר - ויקטור סטניסלבסקי, וגם שתי זמרות סולניות של האופרה הישראלית - מריה קבלסקי (סופרן) וברכה קול (מצו סופרן). ועל כל אחד מהאמנים האלו אפשר לכתוב ולספר הרבה, אבל יהיה מספיק שגיל שוחט הציג אותם כחברים הכי טובים שלו! סטניסלבסקי ניגן באופן וירטואוזי את הסונטה מס' 3 של שופן - בת ארבעה פרקים. ובנוסף, יחד עם גיל שוחט - בארבע ידיים - להפליא - פנטזיה בלה מינור מאת שוברט. הקונצרט, המורכב משני פרקים גדולים, הפעיל את החוויה הרגשית הגבוהה ביותר לקהל והסתיים בסביבות חצות. הקהל עייף לעולם של מחיאות כפיים נלהבות. מחיאות כפיים נשמעו אפילו הפסקות בין קטעי מוזיקה, שבהחלט אסור.
עובדה זו מצביעה על התרבות המוסיקלית נמוכה של חלק הקהל באשקלון ...
ומהנקודה הזו אני רוצה עבור אל מה שמדאיג אותי. צר לי לומר כי הגיל הממוצע באולם הקונצרטים של מוסיקה קלאסית במשך שנים הולך וגובר, והוא מתקרב לרמה קריטית. את אנשים צעירים וילדים כמעט ולא רואים שם. למרות שמנהיגי העיר, בעלי תפקידים האחראים על התרבות והחינוך של הדור הצעיר, לא מתעייפים להכריז על החשיבות של חינוך הצעירים על תרבות ואמנות. הם באים עם תוכניות שונות עבור ילדים ובני נוער, מבלות המון כסף, אמנם מתעלמים מהאפשרות הזאת ייחודית והזדמנותית. נוכחות בעיר שלנו אולם קונצרטים נפלא, נוכחות של נלהבים ייחודיים מקצוענים כמו מילה בקר, עליה אפילו גיל שוחט לא שכח להגיד את המילים החמות, נפתחת פוטנציאל עצום.
כתבתי מילה - "פוטנציאל" ופתאום חייכתי. מילה זו אנו שומעים שוב ושוב במשך 20 שנה לאחר העליה, זה כבר זמן רב טרחה. ומה הוא מוזר במיוחד - הרי באשקלון יש בית הספר האמנויות שהוא מאוד יוקרתי וייחודי, לרשום את הילד לשם - הו, כמה לא קל. ישנם בתי ספר למוזיקה שנקראים במילה "קונסרבטוריון", יש הרבה ילדים ובני נוער המשתתפים בלהקות מוסיקליות ... אז מה הם עושים, איפה הצעירים האלה ומוריהם? איפה אתה, מחנכים העירייה, כולל חברי מועצת העיר? למה את אף אחד מכם לא רואים בקונצרטים של מוסיקה קלאסית, בהיכל התרבות, כל כך מדהימים? אתם מוכרחים להיות היוזמים והמנהיגים בצעדה הזאת לשוק היופי! זוכרים את הביטוי על "כוח הקסם של האמנות", זוכרים את המילים של הסופר הגדול, כי היופי יציל את העולם? - זה לא בלוף!
בכל שבועון שיוצא לאור באשקלון ובדרום בשפה רוסית מתפרסמות מטעם דובר העירייה כתבות על כל מיני מבצעים, אירועים ופעילויות. אותן כתבות בכל העתונים. חוץ מזה, מטעם העירייה יוצא לאור מגזין כל חודש עם אותם כתבות. רוב הכתבות האלו בשפה רוסית נכתבות ברמה ספרותית ודיקדוקית נמוכה, עם הרבה טעויות. בושה אפילו לקרוא אותן. חבילות שלמות של המגזינים נזרקות ישירות לפחי אשפה. זה המון כסף, כסף שלנו, תושבי העיר, משלמי מסים. האם כדאי סתם לבזבז את קופת העיר. אני מציע להפסיק את הפרקטיקה הזאת ותקציב הדובר להעביר לתמיכה באמנות, להוזיל את כרטיסי כניסה לקונצרטים של מוסיקה קלאסית, למכור כרטיסים לתלמידי בתי ספר במחיר סמלי. אגב כך עושים בערים רבות ובמדינות שונות. אז אולי בעוד מספר שנים אשקלון תהפוך לעיר תרבותית.
|
|
|
|
